החלטה בתיק ו"ע 159/07

1.         בפנינו בקשה למתן היתר לפי סעיף 6 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), תשכ"ט-1969.

2.         המבקש הוא עובד משרד החוץ, הנמצא עתה בחופשה ללא תשלום. החל מאוגוסט 2003 ועד ליום 15.10.07, כיהן המבקש כקונסול לעניינים קונסולריים בשגרירות ישראל באוקראינה. במקביל, כיהנה אשת המבקש כשגרירת ישראל באוקראינה, עד לינואר 2007. במועד זה שבה אשת המבקש ארצה, משום שהתמנתה לתפקיד של ראש נתיב.

3.         המגבלה החלה על המבקש, מכוח הוראת סעיף 6 לחוק הנ"ל, הינה האיסור החל עליו, כמי שמילא תפקיד בשירות הציבור בחוץ לארץ, לקבל משרה, תפקיד או עבודה כשכיר או שלא כשכיר בארץ בה מילא את תפקידו, במהלך שנתיים מאת סיום התפקיד. הבקשה היא כי נתיר למבקש, לאלתר, לעבוד כמנהל אדמיניסטרטיבי בחברה לשיווק תשתיות תקשורת באמצעות האינטרנט, אשר מקום מושבה באוקראינה. הווה אומר, תחת פסק הזמן של שנתיים מיום סיום התפקיד, מבקש הוא כי נתיר לו לעבוד בארץ בה מילא את תפקידו בשליחות המדינה, בעבור שלושה חודשים בלבד.

4.         לטענת המבקש, ביקש הוא חופשה ללא תשלום ממשרד החוץ, שכן לא נמצא עבורו תפקיד ההולם את כישוריו, וכי רצונו הוא לשוב, בבוא העת, לשירות הציבורי, במשרד זה. כמו כן, סבור הוא כי יש להביא בחשבון את העובדה כי בתפקידו כקונסול בשגרירות ישראל באוקראינה הועסק כעובד מקומי ולא כשליח. המבקש הדגיש כי במהלך תפקידו כקונסול, לא היה לו כל קשר עם החברה בה הוא מעוניין לעבוד, מן הסיבה הפשוטה שהיא לא הייתה קיימת באותה עת, וכן, כי לא עסק כלל בעניינים היכולים להביא תועלת לחברה זו. המבקש הבהיר כי אין הוא מתכוון להעתיק את מרכז חייו מישראל, ועל פי התנאים אותם סיכם עם החברה האמורה, יוכל לשוב בכל סוף שבוע לביתו בישראל.

5.         המשיבה סבורה, כי אין מקום לקיצור כה משמעותי של תקופת ההגבלה הקבועה בחוק. הגם שאין להרהר כלל אחר יושרו של המבקש ואחר פועלו כנציג המדינה בחו"ל, שהיה ללא דופי, סבורה היא כי קיצור כה משמעותי של התקופה הקבועה בחוק יש בו כדי לחתור תחת התכלית של הוראת החוק הרלבנטית.

6.         תפקידו של המבקש כקונסול בשגרירות ישראל באוקראינה אינו תפקיד הנמנה עם התפקידים הבכירים בשירות החוץ, אולם זהו תפקיד חשוב, בעל סמכויות רבות, כגון לפי חוק השבות. המבקש אף שימש במקביל, חלק מן הזמן, כממלא מקום קצין המנהלה של השגרירות, ובתפקיד זה היו לו סמכויות בנושאי כספים והתקשרויות של הנציגות בחו"ל.

7.         לעובדה שהמבקש הועסק בתפקידיו הנ"ל במעמד של עובד מקומי ישראלי ולא כשליח אין כל משמעות לבד מן השכר שקיבל, ולפיכך יש לדון בבקשתו בהתייחס למהות התפקיד שמילא וללא כל קשר לשכר ששולם לו על כך. עוד ציינה המשיבה כי אין משמעות רבה לכך שהמבקש אינו מתכוון להעתיק את מקום מרכז חייו מישראל לאוקראינה כדי לבטל את הטעם העומד ביסוד הוראת סעיף 6 לחוק, שהרי מקום מושבה של החברה בה מבקש הוא לעבוד הוא אוקראינה, ושם גם יהיה עיקר עיסוקו.

8.         בסופו של דבר, הודיעה המשיבה כי היא נכונה להמליץ על קיצור תקופת ההגבלה הקבועה בחוק משנתיים ל"תשעה חודשים עד שנה", ובלבד שהמבקש לא יהיה בקשר עם נושאי משרה או גופים שלטוניים באוקראינה, וכן לא יהיה בקשר עם גופים או אנשים פרטיים באוקראינה עמם היו לו קשרי עבודה בעת כהונתו שם, והכל עד לתום תקופת ההגבלה, היינו עד ליום 15.10.09.

9.         אנו סבורים כי הטעמים העומדים ביסוד עמדתה של המשיבה הינם הטעמים אשר יש בהם כדי להכריע בבקשה זו, אלא שנראה לנו כי עמדתה מקלה יתר על המידה עם המבקש, בשים לב למהות הבקשה, ולנתונים הנלווים לה. בהקשר זה יש להעיר, כי המשיבה נימקה את עמדתה המקלה בכך שהמבקש הועסק כקונסול במעמד של עובד מקומי ולא במעמד של שליח, ומשום כך שכרו היה נמוך יותר, וכן בשל טענתו שלא נמצא לו תפקיד הולם עם שובו ארצה.

10.       דעתנו היא כי תדמיתו של שירות החוץ תיפגע פגיעה ממשית אם יותר למבקש, ששימש בתפקיד בעל סמכויות באוקראינה, ובכללן סמכויות מכוח חוק השבות, לשוב לארץ זו מיד עם סיום כהונתו הרשמית, על מנת שיוכל לעבוד בחברה עסקית פרטית. תכניתו של המבקש לשוב ארצה מדי סוף שבוע אין בה כדי לעקר את הפגיעה בתדמית הנוצרת מכך ששהותו היומיומית תהיה במדינה בה סיים זה עתה שליחות מטעם מדינת ישראל. לכך יש להוסיף, כי אשת המבקש עומדת היום בראש נתיב, ומכוח תפקידה זה היא בודאי נדרשת לקשר עם גורמים שונים במדינות חבר העמים, ואוקראינה בכללן. גם לנתון זה יש משקל של ממש, לטעמנו, על משך התקופה שראוי לה כי תעבור בין מועד סיום השירות לבין החזרה לאותה ארץ למטרות עבודה פרטית.

11.       מבחינת מראית העין, אין כל רלבנטיות לשאלה מה היה מעמדו של המבקש באוקראינה, היינו, האם הועסק כעובד מקומי ישראלי או כשליח. שאלה זו בודאי לא הייתה לנגד עיניהם של אלה אשר באו עימו במגע במסגרת תפקידו.

12.       עוד אנו סבורים, כי תסכולו של המבקש מכך שלא נמצא עבורו תפקיד הולם במשרד החוץ, אינו יכול לשמש אמת מידה לקיצור תקופת ההגבלה, ומכל מקום אין הוא יכול להוות גורם משפיע עד כדי ביטולה של התקופה כמעט לחלוטין. עם כל הצער על תחושותיו של המבקש, תפקידה של הועדה הוא לבחון את מידת הפגיעה בתדמיתו של השירות הציבורי בכלל, ושירות החוץ בפרט, במתן היתר מן הסוג המבוקש. אין אנו רואים את הקשר בין אי מציאת תפקיד ההולם את כישוריו של המבקש במשרד החוץ, לבין מתן היתר לשוב לארץ השירות האחרונה מיד עם סיום השירות, לשם עבודה פרטית שם.

            בבואנו לשקול מהי תקופת הצינון הראויה, במקרה זה, עלינו גם לקחת בחשבון את העובדה כי  רעייתו של הנ"ל, כנאמר לעיל, משמשת כראש "נתיב" וסביר שאף בתום תקופת הצינון האמורה, תמשיך לכהן בתפקיד זה.

13.       לאחר ששקלנו את האמור לעיל, ובשים לב לכך שבתפקידו לא נמנה המבקש עם הסגל הבכיר של שירות החוץ, סברנו כי תקופת ההגבלה הראויה, אשר יהיה בה כדי לאזן בין תכליותיו של החוק לבין נסיבותיו של המבקש וטיב העבודה נשוא הבקשה, דעתנו היא כי ניתן להתיר למבקש לעסוק בעבודה פרטית באוקראינה בעבור שנה וחצי מיום סיום תפקידו שם, היינו, החל מיום 15.4.09.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לבאי כוח הצדדים.

ניתנה היום ד' באדר א, תשס"ח (10 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

_____________                   _______________             _____________

נאוה בן-אור, שופטת                 עו"ד יוסי ריכטר                הגב' מירה היבנר הראל התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: